מחלף דרור כמשל

proposed-pothole-sign

אני יכול להניח במידה רבה מאוד של ביטחון שהיה כאן שילוב מסוכן של 2 גורמים:

א.      מנהל בולדוזר שמוריד הנחיות בנוסח: "יש לערוך את הטקס במועד שקבעתי ולא מעניין אותי איך תעמדו בלוח הזמנים.

ב.      תרבות ארגונית היררכית ובירוקרטית.

שילוב זה הוא כאמור שילוב מסוכן ביותר כי:

א.      אין תרבות של תקשורת פתוחה ואמירת האמת. אומרים למנהל רק את מה שהוא רוצה לשמוע.

ב.      התרבות הארגונית אינה מעודדת מצוינות ויצירתיות. העובדים לא מסוגלים, או לא רוצים, לעשות מעל ומעבר על מנת לעמוד ביעדים.

התוצאה הבלתי נמנעת היא "עיגול פינות": פוגעים באיכות, או בבטיחות, או בשניהם, על מנת לעמוד בלוח הזמנים שהונחת מלמעלה.

כאמור זאת תופעה נפוצה בארגונים רבים. ברוב המקרים הידיעה על הפגיעה אינה יוצאת מד' האמות של הארגון. צריך שיקרה משהו חריג, במקום שמואר על ידי זרקורי התקשורת, על מנת שמקרים כאלה יתפרסמו.

אם רוצים לבנות ארגון מצטיין, שעומד ביעדים מאתגרים, לא מספיק להנחית את היעדים מלמעלה. צריך לבנות תרבות ארגונית אחרת:

  • תרבות ארגונית המבוססת על חזון וערכים ארגוניים ברורים.
  • תרבות ארגונית בה היענות לצרכי הלקוח היא במקום השני. מייד לאחר השקעה בעובדים, על מנת שיוכלו להיענות לצרכי הלקוח.
  • תרבות ארגונית של תקשורת פתוחה, אמירת אמת, ופתיחות לביקורת בונה.
  • תרבות ארגונית שמעודדת יצירתיות ומצוינות.

צר לי, אבל נראה לי שלא זאת התרבות שמתקיימת בנתיבי ישראל (מע"צ לשעבר).

וכן, רק הערה אחת נוספת: לא מספיק לשנות את שם הארגון על מנת שהתרבות תשתנה.

הפוסט הזה נכתב ב בלוג ותוייג , .

dan כל הזכויות שמורות לדן נועם | עיצוב אתר - לאה ברודנר