עקרונות הניהול

מה הם עקרונות הניהול המקובלים:

מרבית הארגונים מתנהלים על סמך 6 העקרונות הבאים:

  1. תקינה – השגת יעילות ויתרון לגודל על ידי צמצום הסטייה מערכים מיטביים בתהליכים הארגוניים השונים.
  2. התמחות – צמצום המורכבות וקיצור עקומת הלמידה של עובדים על ידי חלוקת תהליכים למטלות מוגדרות המבוצעות על ידי עובדים שונים (פס ייצור).
  3. יעדים ארגוניים – הגדרת יעדים ברורים לכל עובד. יעדים אלו נגזרים מיעדי הארגון כפי שהוגדרו על ידי ההנהלה.
  4. היררכיה ארגונית – שליטה ובקרה באמצעות יצירת פירמידת שליטה המבוססת על מוטת שליטה צרה.
  5. תכנון ופיקוח – הבטחת אחידות ויכולת חיזוי תוצאות עסקיות באמצעות תכנון מפורט. מעקב שוטף ומניעת סטייה מהתכנון.
  6. תגמולים כספיים – יצירת מוטיבציה ושמירה על מדיניות הארגון באמצעות תגמולים כספיים ליחידים וקבוצות.

עקרונות אלו פותחו במחצית הראשונה של המאה ה- 20 על ידי מקס ובר, פרדריק טיילור, אלפרד סלואן, אלטון מאיו, הנרי פיול ואחרים (לקריאה נוספת).

ביסודו של דבר, אין שום דבר רע בכך שמדובר בעקרונות בני מאה שנה, אבל עובדה זאת מחייבת אותנו לבדוק בצורה יסודית האם עקרונות אלו מתאימים למציאות העסקית והכלכלית העכשווית.

מה הבעיה עם עקרונות אלו:

  1. כוח עבודה שונה: עקרונות הניהול שפורטו לעיל נועדו לאפשר העסקתם של עובדים לא מיומנים וחסרי השכלה בפסי ייצור המוניים (אחוז בוגרי התיכון בארה"ב בתחילת המאה ה- 20 עמד על 10%, לעומת כ- 90% היום). כוח העבודה של היום שונה לחלוטין, הן מבחינת השכלה וכישורים, והן מבחינת ציפיות ושאיפות.
  2. תפקיד העסק: במהלך רוב המאה ה- 20 היה השוק, שוק של יצרנים. הלקוחות היו צמאים למוצרים, ותפקיד העסק היה לספק ביקוש זה. כל עסק שייצר מוצרים סבירים במחירים סבירים, הצליח גם למכור מוצרים אלו ולהרוויח. אין זה המצב היום! השוק של היום הוא שוק של לקוחות ועל מנת להצליח בו לא מספיק לייצר משהו סביר וזול. תפקידו של העסק היום הוא להפתיע את הלקוחות ולספק להם מוצרים ושירותים מעל ומעבר לציפיותיהם. על מנת להצליח בכך יש צורך בעקרונות ניהול המאפשרים, ואף מעודדים, יצירתיות וחדשנות תמידית.
  3. מורכבות העסק: שינוי תפקידו של העסק, כפי שפורט בסעיף ב' לעיל, מביא לכך שהעסקים של היום הם הרבה יותר מורכבים. למעשה העסקים של היום מורכבים משלושה חלקים: שירות לקוחות, חדשנות, תשתיות וייצור. כל אחד משלושה חלקים אלו זקוק לתרבות ארגונית שונה ולעקרונות ניהול שונים. עקרונות הניהול שפורטו לעיל מתאימים למעשה רק לניהול התשתיות והייצור. שירות הלקוחות והחדשנות זקוקים, על מנת להצליח, לתרבות ארגונית שונה ולעקרונות ניהול שונים.
  4. מהפכת המידע: מהפכה זאת הרחיבה והעמיקה את הגלובליזציה, שינתה לחלוטין את הדרך בה אנחנו מתקשרים ואת הנגישות שלנו למידע. במציאות החדשה הארגון חייב לפתח את יכולת הלימוד והחדשנות שלו, ואינו יכול להסתפק בכך שרק מספר מנהלים ומספר אנשי מו"פ עוסקים בכך. היצירתיות והחדשנות צריכה להיות נחלתם של כל עובדי הארגון.

מה הם עקרונות הניהול החדשים:

הראשון שהעלה את הצורך בעקרונות ניהול חדשים, היה פיטר דרוקר. ספריו הראשונים בתחום זה התפרסמו כבר בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. בעשרות השנים האחרונות הצטרפו אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע רבים למגמה זאת. הבולטים ביניהם הם: תומאס דבנפורט, סטפן דנינג, ג'ון האגל, גארי האמל, הנרי צ'סברו, ורבים אחרים. את הרעיונות שלהם ניתן לסכם ב- 11 העקרונות הבאים:

  1. חזון וערכים – המוטיבציה והפעילות השוטפת של כלל העובדים אינה נובעת מיעדים ותכניות עבודה, אלא מהבנה לעומק, ושותפות מלאה, עם הערכים ועם החזון של הארגון.
  2. כבוד הדדי – ההתנהלות הארגונית מתבצעת מתוך כבוד הדדי וכיבוד דעתו של האחר. החלטות מתקבלות, ככל האפשר, תוך השגת קונסנזוס.
  3. צוותים בארגון עצמי (Self-Organizing Teams) – העבודה מתבצעת בצוותים קטנים. לצוותים ניתנים כל המשאבים, ומוענקות כל הסמכויות על מנת לפעול בצורה עצמאית. הצוות גם קובע לעצמו את היעדים, את תכנית העבודה, ואת הדרך להשגת היעדים.
  4. טווח ארוך – ההתמקדות בשרידות לטווח ארוך מקבלת עדיפות עליונה על פני רווחים לטווח הקצר.
  5. התמקדות בלקוח – המטרה המרכזית ששם לעצמו הארגון היא "להפתיע ולרגש את הלקוחות". או במילים אחרות "להפוך כל לקוח לאוהד". כל פעילות שאינה מוסיפה ערך ללקוח, היא פעילות מיותרת שאפשר לחסוך (ניהול רזה – Lean Management).
  6. תקשורת פתוחה – הארגון מעודד תקשורת פתוחה, הצפת בעיות, סיעורי מוחות אמיתיים ועמוקים.
  7. שקיפות מלאה – הפצת המידע בארגון כפופה לעקרון שכולם צריכים לדעת הכול, למעט נושאים שקיימת לגביהם סיבה ברורה ומוצדקת לשמירת סודיות (צנעת הפרט, מניעה משפטית וכדומה).
  8. שיפור מתמיד – כל עובד בארגון, יכול, וצריך לבחון כל הזמן את עצמו ואת הסביבה ולחפש צעדים קטנים לשיפור (זהו ה- Kaizen היפני). לשם כך מעודד הארגון תהליכים מבוקרים של ניסוי ותהייה. כאמור כל העובדים, בכל הרמות, נקראים לקחת חלק בתהליכים אלו.
  9. למידה מתמשכת – הלמידה כדרך חיים ברמת הפרט, הצוות וכלל הארגון. כל אירוע, בין אם הוא הצלחה או כישלון, הוא הזדמנות ללמידה ולהפצת ידע בארגון.
  10. פתיחות לעולם – עקרון זה מאחד בתוכו את כל הקשרים עם גורמים מחוץ לארגון: יצירת קשרים דו כיווניים עם לקוחות, שימוש מושכל בחוכמת ההמונים לפתרון בעיות ויצירת הזדמנויות, מתן הרשאות לעובדים לגלוש באינטרנט וברשתות חברתיות, ועוד.
  11. ערך משותף (Shared Value) – התחשבות בהשפעת המוצר על כל הסביבה האקולוגית שאיתה בא הארגון במגע. הקפדה על מחויבות חברתית ומחויבות סביבתית מתוך ראיית הכדאיות העסקית בטווח הארוך. (זאת ראיה יותר רחבה של המושג "אחריות תאגידית").

ארגונים המיישמים עקרונות אלו:

קיימים ארגונים רבים שאימצו עקרונות אלו, לפחות בחלקם. בין הבולטים שבהם ניתן לציים את: Amazon, DRP Construction, Google, Gore Inc., Netflix, Nordstrom, Southwest Airlines, Toyota, Zappos, , ורבים נוספים.

כיצד מטמיעים עקרונות ניהול חדשים:

חייבים לאמור בצורה ברורה: יישומם של עקרונות ניהול חדשים אינו תהליך פשוט! לא קל לשרש עקרונות ישנים ולהחליפם בחדשים.

עקרונות הניהול החדשים, המתאימים לארגון, יפותחו במספר שלבים:

  1. הצעד הראשון הוא ההבנה של העולם העסקי החדש, והפנמת הצורך בשינוי ארגוני.
  2. גיבוש חזון וערכים ארגוניים.
  3. ניתוח העקרונות הקיימים. הבנת היתרונות והחסרונות שלהם במגוון פעילויות ומצבים בחיי הארגון.
  4. ניתוח הפעילות הארגונית. איתור מקומות ומצבים הזקוקים לעקרונות חדשים.
  5. גיבוש העקרונות החדשים בהקשר של הפעילות הארגונית הספציפית.
  6. הטמעת העקרונות החדשים באמצעות למידה, סדנאות פעילות, ועבודה שוטפת.

dan כל הזכויות שמורות לדן נועם | עיצוב אתר - לאה ברודנר