מחשבות על פורשים ושימור ידע

Posted on | October 14, 2009 | 2 Comments

פעמים רבות אנחנו שומעים על הצורך לשמר את הידע של פורשים מהארגון (פורשים מרצון, פורשים בחוסר רצון, ופורשים בששון)

אני מבקש להעלות מספר מחשבות בנושא

ראשית הרשו לי לומר שאינני אוהב את צרוף המילים “שימור ידע”. משמרים מורשת, ערכים, אוצרות אומנות ותרבות. ידע משתפים, מעבירים ומחדשים.

ואם כך, אז מספר מילים על “העברת ידע”:

זה אלפי שנים שהמין האנושי מעביר ידע מדור לדור. העובדה הבלתי ניתנת לערעור, שאנחנו יודעים הרבה יותר מאבותינו הקדמונים, מוכיחה מעבר לכל ספק שהמין האנושי יודע כיצד להעביר ידע. האמצעים להעברת ידע התפתחו במשך הדורות והם רבים ומגוונים. החל מסיפור סיפורים סביב המדורה (ראה את הפוסט המצוין של ידידי, יגאל חמיש, בנושא זה), דרך המצאת הכתב, תהליכי החניכה אצל בעלי מלאכה, בתי ספר ואוניברסיטאות, מסגרות צבאיות, והרשימה עוד ארוכה.

אז מה קרה לנו בשנים האחרונות? מדוע אנחנו מרגישים שקיים משבר וארגונים נאלצים לחזור ולהמציא את הגלגל כל פעם מחדש?

לעניות דעתי בכל זה “אשמים” מהפכת המידע וקצב החיים המודרני המבוסס על מהפכה זאת. אנחנו רוצים הכול ועכשיו: דירקטוריונים ובעלי מניות רוצים לראות רווחים שעולים מרבעון לרבעון; מנהלים רוצים לגייס עובדים שלא עברו את גיל השלושים, ויש להם תואר שני ולפחות 10 שנות ניסיון; העובדים עצמם רוצים להגיע לכורסת המנהל תוך מכסימום שנה מקבלתם לעבודה, ולאחר חפיפה של חצי שעה עם המנהל הקודם;

כול זה טוב ויפה, אבל מה לעשות והמכונה המייצרת ידע (המוח האנושי) לא התפתחה בקצב המוכתב על ידי מהפכת המידע. על אף היותנו נזר הבריאה, ועל אף העובדה שהמוח האנושי הוא מערכת נפלאה, אנחנו עדיין לא יודעים כיצד לעכל בזמן קצר כמויות עצומות של מידע ולייצר מהן ידע אינסטנט.

אז מה הפתרון? אני מניח שאם הייתי יודע את התשובה, הייה סיכוי שתוך 20 או מכסימום 40 שנה, אקבל פרס נובל לכלכלה (כן, ועדת הפרס עדיין פועלת על פי הקצב של העולם הישן). אנחנו תוצר של האבולוציה, וככאלה אנחנו גם מפתחים פתרונות טכנולוגיים ופתרונות מתודולוגיים בתהליך אבולוציוני. לכן אני מניח שכפי שזה קורה בתחומים אחרים, גם כאן ימצאו הפתרונות, אבל זה ייקח זמן. בינתיים אנחנו, אנשי המקצוע, צריכים לעשות שני דברים:

מצד אחד, לא לעשות שקר עם עצמנו ולומר בפה מלא: אין ידע אינסטנט ואין פתרונות מן השרוול. ארגונים לא יכולים להמשיך להתנהג כאילו דבר לא קרה ולצפות שבמטה קסם הידע יפרח וירבה וימלא את כל המחלקות והאגפים.

מצד שני, עלינו להבין שאנחנו פועלים בתוך ארגונים עסקיים המחויבים לבעלי המניות. עלינו לשנס מותניים ולהעמיד לרשותם של העובדים והמנהלים את מיטב המתודולוגיות והכלים הקיימים היום.

Comments