מי צריך מנהל ידע

Posted on | November 2, 2009 | 4 Comments

לפני כחודש וחצי פרסם Dave Snowden פוסט תחת הכותרת: Alternatives to the CKO. בפוסט טוען Snowden נגד מינויו של מנהל ידע (Chief Knowledge Officer). Snowden מביא 5 סיבות לטענתו:

·         מינויו של מנהל ידע יביא לכך ששאר הארגון יוריד מעצמו את האחריות לנושא. כמו כן, יביא מינויו של מנהל ידע להתפתחותה של שפה מקצועית ייחודית, שאינה מובנת על ידי שאר הארגון.

·         ניהול הידע זקוק לתמיכת ההנהלה, אך זה לא צריך להביא בהכרח למינויו של מנהל ידע.

·         ניהול הידע צריך להיות פונקציה מבוזרת, באחריות של כל העובדים.

·         יש צורך בתמיכה מרכזית, אך לא בהכוונה מרכזית.

·         ניהול הידע זקוק להגדרת יעדים כלליים מלמעלה, ולצמיחת רעיונות מלמטה.

בהתבסס על עקרונות אלו מציע Snowden את החלופה הבאה:

·         תפקיד מנהל הידע צריך להיות משרה חלקית המבוצעת ברוטציה על ידי אחד המנהלים הבכירים.

·         מנהל הידע צריך לקבל תמיכה של צוות מטה קטן וקבוע.

·         כל יחידה ארגונית צריכה למנות מנהל בדרג הביניים שבחלק מזמנו יהיה אחראי לניהול הידע.

·         הארגון צריך לקבל יעוץ של צוות יועצים בין לאומי.

עם כל הסכמתי לרוב העקרונות שפירט Snowden, אני מתנגד בתוקף לפתרון המוצע. אנסה להסביר מדוע.

·         ידע הוא משאב ארגוני מרכזי. פיטר דרוקר טען כבר בשנת 1995: “המשאב הכלכלי הבסיסי כבר אינו ההון, משאבי הטבע, או כוח העבודה. המשאב הבסיסי, היום ובעתיד, הוא הידע”. מחקרים וסקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מחזקים דעה זאת. לא יעלה על הדעת שהאחריות הארגונית למשאב המרכזי והחשוב ביותר תתקיים במשרה חלקית ובסבב. זאת בדיוק כמו שלא יעלה על הדעת שסמנכ”ל הכספים יהיה משרה חלקית המבוצעת בסבב.

·         יכול להיות שהמבנה המוצע עשוי להתאים לארגון שנמצא בשלבים מאוד מתקדמים של ניהול ידע. רוב הארגונים עדיין רחוקים ממצב זה.

·         ריכוזיות יתר, פיתוחה של שפה לא מובנת, בלימת יוזמות שמגיעות מלמטה, וכדומה, לא נובעים מכך שמונה מנהל ידע מרכזי אלה מהעובדה שבמקרים רבים מנהל הידע אינו מבין את תפקידו בצורה נכונה. בעיות אלו נוצרות כאשר מנסים לנהל ידע כפי שמנהלים מלאי, מתרכזים בהיבטים טכנולוגיים, ולא מבינים את האופי הדינאמי והחופשי של הידע.

·         מינויו של מנהל ידע לתקופה קצרה (Snowden מציע 6 חודשים עד שנה) יביא להתמקדות ביעדים קצרי טווח. ובכלל, שנה בתפקיד כזה דומה לטירונות של שבוע: יומיים חותמים ציוד, יום מטווח, ויומיים הכנות למסדר סיום.

·         אני חושב שעצם העלאת הנושא מסיטה את הדיון מהדברים החשובים באמת: מה החשיבות של ניהול משאב הידע בארגון, מה המשמעות האמיתית של ניהול משאב הידע וכיצד עושים זאת נכון.

מה דעתכם?

Comments