הידיעות על מותו של המנמ”ר היו מוקדמות מדי

Posted on | November 18, 2008 | 2 Comments

לפני 5 שנים הוכרז על מותה של טכנולוגית המידע

בשנת 2003 פורסם ב- Harvard Business Review מאמר של Nicholas G. Carr תחת הכותרת “IT Doesn’t Matter“. במאמר ארוך, מפורט ומנומק, טען המחבר שטכנולוגית המידע יורדת מגדולתה ומפסיקה להוות משאב אסטרטגי עבור הארגונים. המאמר עורר מיד תגובות רבות (אותן דאג המחבר לאסוף ולתעד). להלן הטעונים שעליהם מבוסס המאמר:

·         משאב יכול להיות אסטרטגי רק כאשר הוא במחסור וקשה להשגה. טכנולוגית המידע: אמצעי אחסון, מעבדים, תקשורת וכדומה ניתנים כיום להשגה במחירים סבירים על ידי כל ארגון ולכן הם לא יכולים להוות גורם אסטרטגי.

·         לטכנולוגית המידע כל המאפיינים של טכנולוגית תשתית, כדוגמת חשמל, רכבות, טלפונים וכדומה. גם טכנולוגיות אלו שימשו כגורם אסטרטגי בידי המשתמשים הראשונים, אך היום הן הפכו למצרך (commodity) אשר לא ניתן להסתדר בלעדיו, אבל עצם השימוש בו לא מעניק יתרון כל שהוא.

·         על פי כל הסימנים גם טכנולוגית המידע הולכת בדרכן של התחבורה, החשמל והטלפונים והופכת למצרך. למעשה לא ניתן לדמיין מצרך יותר מושלם מביט של מידע הניתן לשכפול אין סופי באפס עלות.

·         בימיה הראשונים של טכנולוגית המידע ניתן היה להשיג יתרון משמעותי על ידי בניית יישום חדשני. לדוגמה מערכת ההזמנות Sabre של American Airlines. היום, מי שרוכש יישום, רוכש ביחד איתו את כל ה- Best Practices של התהליכים הרלוונטיים. למעשה, רוב רובם של השינויים הארגוניים המבוססים על טכנולוגית המידע כבר התרחשו.

בתחילת השנה הנוכחית הוכרז על מותו בטרם עת של המנמ”ר (CIO):

בתחילת השנה התפרסם ראיון עם Ian Campbell, המנכ”ל של Nucleus Research. בראיון הכריז Ian: “The CIO is dead“. כמו המאמר שפורסם בשנת 2003, גם ההכרזה הזאת עוררה ויכוח סוער. לטענתו של Campbell הצטרף גם John Qualls אשר הכריז “CIO: Dead in 5 Years” ו- Colin Beveridge אשר כתב בבלוג שלו: “Nobody Needs A CIO“. להלן הטעונים של שלושת המחברים:

·         הרבה החלטות בנוגע לטכנולוגית המידע עוברות לידי מנהלי הקו. לדוגמה: מנהל שרות לקוחות מגדיר דרישות ממערכת CRM, מאתר מערכת, מאשר תקציב אצל מנהל הכספים, ורק אז הוא פונה למנמ”ר על מנת ליישם את המערכת.

·         כולם מבינים היום בטכנולוגית המידע. לצורך תחזוקת התשתיות אין צורך בתפקיד ברמת הנהלה. אם נצטט: “מי שמבטיח שהדואר האלקטרוני מתפקד לא צריך להיות ברמת הנהלה”.

·         תהליכים כדוגמת, מיקור חוץ (outsourcing), ביזור (decentralization), והתוכנה כשרות (SaaS) מצמצמת את הצורך במנמ”ר.

האם יש ממש בטעונים על ירידת קרנם של טכנולוגית המידע ושל המנמ”ר?  כמובן!:

·         אין ספק שהמחשב וכל הטכנולוגיות הקשורות בו (אחסון, תקשורת, אמצעי קלט/פלט, וכדומה) כבר לא מהווים חידוש שמובן רק ליחידי סגולה. רוב בני האדם, שהצטרפו לכוח העבודה בשנים האחרונות, לא מכירים מציאות שבה לא קיימים מחשבים אישיים ואינטרנט.

·         כיום כל ארגון משתמש במחשבים וביישומים שונים על פי צרכיו. עצם המצאותו של מחשב בארגון אינה מהווה יתרון כל שהוא על פני המתחרים.

·         מנהלים רבים, המרגישים שהם מבינים במחשבים, חושבים שהם מסוגלים להגדיר בעצמם את צרכי המידע שלהם. בארגונים רבים מאפשרים להם לעשות זאת ולעקוף את המנמ”ר.

·         הופעתם של יישומים היושבים על הווב, שניתן לשכור אותם במחירים סבירים, ושלא דורשים התקנה ותחזוקה של תשתיות יקרות, צמצמה עוד יותר את עוצמתו של המנמ”ר בארגון (בעיקר בארגונים קטנים ובינוניים).

האם חלק מהטעונים הם דמגוגיים ומוגזמים? כמובן!:

·         להגיד שטכנולוגית המידע זה אמצעי אחסון, תקשורת ומעבדים, זה כמו להגיד שמוזיקה זה אורגן ממוחשב, רמקולים ותקליטורים.

·         להגיד שיכולת השכפול של ביט עומדת ביסודה של הפיכת טכנולוגית המידע למצרך, זה כמו להגיד שמרגע שהומצאה תוכנה לעריכת תמונות אין יותר צורך בצלמים, ומעבד התמלילים הביא לכך שלא ניתן לכתוב ספרים חדשים.

·         להגיד שיחד עם רכישתו של יישום רוכשים את כל ה- Best Practices, זה לשכוח שלכל ארגון תרבות משלו ותהליכים ייחודיים שלא ניתנים לשכפול. טיעון זה מתעלם מכל הניסיונות הכושלים להתקין מערכות ERP, CRM או ניהול ידע, שנרכשו מיצרני התוכנה המובילים בעולם.

·         להגיד שכולם מבינים בטכנולוגית המידע בגלל שיש להם גישה למחשבים, זה כמו להגיד שלכל מי שיש תנור ומערבל מזון הוא שף ויכול לפתוח מסעדת צמרת.

אז מה המצב באמת (לפחות לדעתי):

הנושא המרכזי שצריך לדבר עליו הוא המידע ולא הטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא רק כלי ואמצעי לטיפול במשאבי המידע והידע של הארגון. לצורך ניהול נכון של משאבי המידע והידע יש צורך בהתמחות והכשרה ממוקדת בתחום המידע, בדיוק כפי שצריך הכשרה בתחום הכלכלה בשביל להיות מנהל כספים, הכשרה בתחום השיווק בשביל להיות מנהל שיווק, וכך הלאה. היום, בעידן המידע, הופכים המידע והידע למשאב קריטי, המשליך בצורה ישירה על כושר התחרות, יכולת ההישרדות, ורמת הביצוע של הארגון המודרני. (ראה גם את הפוסטים שלי על מהפכת המידע: “מהפכת המידע – המהפכה כבר כאן” ו- “מהפכת המידע – השפעתה על עולם העסקים“).

ומה לגבי מותו של המנמ”ר?:

לעניות דעתי, המנמ”ר כמנהל טכנולוגי, שאחראי על החומרה, התקשורת ושאר התשתיות, ושאחראי על אפיון תוכנה, רכישתה והטמעתה בארגון, ילך ויאבד את מקומו בהנהלה. תפקידים אלו יעברו למנהלים בדרג הביניים ולמחלקות מחשוב הממוקמות ביחידות הקו של הארגונים הגדולים. המנמ”ר העתידי צריך להיות CIO במלוא מובן המילה. כלומר: “מנהל מידע ראשי” ולא מנהל טכנולוגית המידע. תפקידו העיקרי של המנמ”ר החדש הוא לגבש את האסטרטגיה הארגונית לניהול משאבי המידע והידע ולשלב את משאבי המידע בתהליכים העסקיים.

Comments